אני מרבה לקרא את המאמרים באתר שלך, את מציינת שיש בכוחו של האדם להשפיע על חייו באמצעות תהליכים
של מודעות אישית והתפתחות, האם את יכולה להסביר לי איך אני באמת יכולה להשפיע על חיי, שאינם פשוטים בכלל? והאם יש פה אנשים נוספים שזה הצליח להם באמת?
אשמח לקבל תגובה.
תודה
מיכל
מיכל היקרה,
את שואלת שאלה משמעותית מאד, כבר נאמר במקורות שהכל צפוי מראש והרשות נותנה, למה הכוונה?
צרופי מקרים וסיטואציות בחיינו יוצרים מקרים שאליהם אנו נדרשים להגיב, אולי אנו לא אלה האחראים להתרחשויות הגורליות המזדמנות אלנו אבל בהחלט אנו אחראים לאופן שבו אנו מגיבים לסיטואציות אלה, והאופן שבו אנו מגיבים יהיה אחראי לאופן שבו נחווה את חיינו.
מילת הקסם היא אחריות אישית. האחריות האישית היא בידינו בלבד ולכן יש ביכולתנו בהחלט להשפיע על המציאות שלנו בכל החלטה ובחירה שאנו עושים.
המאמרים הקיימים באתר ואלה שעוד יתווספו אכן עוסקים באופן שבו נחזיר את השליטה לידינו ע"י כך שנבין את גודל האחריות שלנו בכל דבר שאנו עושים בחיים.
אני מזמינה אותך להצטרף לסדנת המודעות שאת פרטיה את יכולה לראות באתר , וללמוד כיצד להשתמש בכלים שיעצימו את היכולות שלך לברוא את המציאות שאת בוחרת לחיות.
אין לי ספק שחברים רבים יכולים לספר על ההתנסויות שלהם בשינוי המציאות שהם חווים לאור שינוי גישה והבנת המשמעות של אחריות אישית, דבר שאפשר להם להחזיר את המושכות בעגלת החיים הדוהרת לידייהם, ואני אכן מזמינה אתכם להגיב ולשתף.
היי מיכל !
לשאלתך האם ישנם אנשים שזה ב א מ ת מצליח להם ??
אענה בקצרה שזה תלוי רק בך
ולא משנה כמה "אינם פשוטים" חייך לדעתך
מה שכן תלוי בך קשור ביכולת שלך ל ה א מ י ן שאלוקים (או איך שתבחרי לקרוא לזה)
מאמין בנו
מפרגן לנו כל רגע "קשה"
וסומך עלינו
מכאן ...שכל רגע מאותגר בחיי (שגם אינם פשוטים) שבו אני חווה "חוסר אימון בי"
אני מזכירה לעצמי שגם ברגע כזה יש משהו גדול ממני ובטח גדול יותר מהחשש שלי
שרק ממתין שאבחר להיות מודעת לו ....
אפרופו מ ו ד ע ו ת
מודעות לכך שהכל אפשרי שהכל צ פ ו י לפעמים צפון ..מוסתר ..מתחבא ..משחק במחבואים
אבל תמיד נוכח בחיינו או במציאות שלנו אם רק נתכוונן אליו .
אז לשאלתך התשובה היא בפשטות כן !
עדינה .
היי מיכל
אני יודעת מתהליך ארוך שעברתי עם אורנה שאפשר ובגדולללללללללללללל
אני לא יודעת אם אורנה יכולה להסביר רק דרך המאמרים אני מציעה שתגאי למפגשים ותחווי את התהליכים שלא תמיד קלים אבל מופלאים ותצליחי להשפיע על חייך ובדרך הטובה והנכונה לך.
האם אפשר להשפיע על המציאות ?
איזה שאלה זו ??
רק תסתכלי על ההתייחסות לפנייתך בפורום ותראי "בקטנה" כמה את (!!) משפיעה
על המציאות בפורום הזה .
רק שאלת שאלה .
אני מצטרפת לאירן בהמלצה לעבור את סדנת ה"הילינג היהודי"
ויש מצב שאחרי הסדנא כבר תפגשי את כל ההשפעות שלך על מציאות חייך
עד הסדנא ו..מהסדנא !
אין חכם כבעל נסיון ושווה להתנסות .
עדינה .
מיכל אני מציעה לך לעבור את הסדנא של הילינג יהודי.
שם תחווי ותלמידי להשפיע על חייך בצורה מהירה ויעילה..........
לכי אני היתי שם ופשוט קסמים והרבה קיצורי דרך נפתחו לפניי.
אירן
אירן יקרה
דברים שקורים לנו בחיים לכאורה אינם תלויים בנו ... האמנם?
לפעמים אנו מבקשים להניע את החיים, לשנות אך פוחדים לקחת יוזמה, לנתק או להתנתק ממשהו אך פוחדים לבצע את הצעד,
משאלת הלב שלנו המחוברת לתשוקה ולרגש עז יוצרת מציאות חיים.
לא תמיד על פי הבנתנו, לא תמיד על פי מה שנראה לנו נכון אך נאמר ש"מלאכת הבריאה נועד להיטיב עם הנבראים" והנבראים הם אנו.
אז אולי זה נראה שאלוהים לא תמיד צודק אבל הוא בהחלט מדיק.
היקום רוקם את בקשותינו ואנו נדרשים לצעוד לתוך האתגר ולממש. לפעמים נצעד בגדול ולפעמים נתנגד.
אבל עלינו לכור שאם זה נמצא שם הרי שזה עבורי ויש בו משהו שנועד להיטיב איתי גם אם אינני יכולה לראות זאת כרגע.
לכן זה נכון., גם ברגעי הקושי צריך להשתדל להיות בהודיה ולא לשכוח שלעולם איננו נעזבים.
בהצלחה לכל הצועדים בדרך.
יאיר אלוהים את דרככם.
אורנה שיר
קשה מאוד כשנמצאים בסיטואציה "לא קלה" ולחשוב שהדברים הם "לתועלתנו הטובה והגבוה ביותר".
אבל..... אם תהליך ארוך שאני נמצאת בו (לשמחתי) אני מברכת על המקום שיש בי את ההבנה/תובנה,
ו במקום מרכזי בחשיבה וההתנהלות שלי במצבים קשים וזה עוזר לעבור את השינויים שנוצרים בחיינו כילו ע"י "זרים (בוסים וכאלה) ולהבין שמתוך הקושי יצאו דברים טובים שיקדמו אותי למטרה ולמקום טוב יותר
כמו עכשיו במצב שאני נמצאת בו ואפילו לא מבינה לאן זה הולך אבל יודעת שרק למקום טוב ונכון לי ומשם עם מברכת על המקום ויש בי אופטימיות ובקשה שהדברים הטובים יתגלו במהרה עם סימנים מאוד ברורים.
לך אורנה ולכן בנות יקרות תודה שאתן מלוות אותי לאורך כל התהליך הלא פשוט שאני עוברת בכל מיני חזיתות
אוהבת אתכן ומברכת יום מלא אור ושמחה.
איזה יופי לראות אותך בפורום ....
את מה שאנו לומדות בקבוצה אנו יכולות לחלוק רק ביננו
אבל את ההתנסות האמיתית אני עושות עם כל העולם שמסביבנו .
ונכון ................
שברגעים מורכבים המחשבה שכל קושי והתנסות הוא "לתועלתינו וטובתינו העליונה " היא המחשבה
הכי "לא ספונטנית "
אבל זהו זה ב ד י ו ק זה מהות הכל .
צריך ממש להאמין בזה ולא רק להיות בהיגד כזה
פשוט להאמין!! וגם... להאמין צריך לאמן את השריר הזה
ולתרגל את זה עד שהאמונה מאזנת את הספק שנוצר בדואליות ביחד עם האמונה .
מה את חושבת לעצמך ..??..
צריך לעבוד כדי להאמין !
ועדיף לעבוד על האמונה מאשר להיות עבד של הספק (הנוגדן של האמונה )
בכל מקרה אני שמה לב שאת כבר בעניין וכבר מזהה את ההבדל
וחוצמזה אני ..."לא מתנשאת " כמו שאמרת לי היום בסדנא ...
אני מתנסה ונהנית מניסים קטנים וחמודים וכמו שידעתי להיות עצובה ומעוצבנת אני מרשה לעצמי
להיות במשחק הזה עם פחות רצינות ופחות קושי ויותר אמונה ....
תאמיני ...לי
הכל בידי שמיים והכל מכוון לנו מלמעלה הכל....חוץ מיראת שמיים !
זה כבר תלוי בנו .
בבחירה שלנו ובאמונה שלנו .
נ.ב אל תקראי לי סנובית כי אני לא מתנשאת...............
ובעצם ...מה איכפת לי תקראי לי מה שתקראי אני..ב.. "אהיה אשר אהיה "...
הנני אשר הנני ....
מוגש באהבה ממני -עדינה .
אני בוחרת במודע להתבונן בפליאה ..במיודעינו האגו .
------------------------------------------------------------.
יש לי הרגשה שיותר מידיי נוטים להטיל אחריות על האגו
ופחות מידיי על העובדה שכל אחד מאיתנו יוצר את האגו בעצמו .
ושאין דבר טבעי יותר מהאגו .
כשאני מתבוננת באגו שלי ..
אני מתפלאה אבל חשה את הפתגם הנודע ש..".הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות של בני אדם "
שמנסים בכל דרך "אנושית" להגן על עצמם מהפחדים שלהם ובכך רק מעצימים את כוחו של הפחד והספק .
זה מזכיר לי את צה"ל שכל כוחו ועוצמתו ...לא עומדים לו מול אבן שילד זורק (דוד וגולית במהופך)
אני בעד קשר ותקשורת עם האגו !
הכרה בו
ועבודה משותפת איתו ...
הוא שלנו לא ??
אנחנו יצרנו אותו לא ?
בחרנו בו ....
זה שלא היינו מודעים לפחדים שלנו ..זה לא התירוץ......!
ותינוק אנושי מה הוא לומד מאימא שלו ?
שהוא הכי הכי זקוק לה להגנה להזנה ...
לך תסביר לתינוק שזה כך רק במימד הפיזי .....
וככל שאנו מגינים על עצמינו אנחנו בוראים את "האויב" שלנו החיצוני לנו במו עצמינו .
רק כדי שנכיר אותו ...נלמד אותו ...
נאהב אותו .
מיהו גיבור ? זה שהופך אויב ל..אוהב .
הגיגים ...
להפוך אויב לאוהב = מנפרדות לאחדות
וזו בעצם המטרה,
התינוק לא ידע ש"הכל" זה משהוא שלא בהכרח שלו, ושעליו לחלוק
כדי להיות "בסדר" וכי ככה זה בעולם הזה.
לעומת ההבנה שאין מה לחלוק כי הכל הוא אחד.
הלב שלי לא חושב שהוא חולק דם עם הכבד שלי או רגל שמאל, הכל הוא חלק ממיכלול של גוף אחד
והבנה גדולה שכל איבר תורם את תרומתו לכלל, והוא ניזון מהכלל.
זו אחדות. אמנם לכל איבר שם משלו ותפקוד משלו, כלומר הוא יחודי אבל כולם מכירים בעובדה שהם חלק מהמכלול
השלם שקוראים לו גוף.
גם התינוק שלנו חשב פעם שהכל אחד עד שלמדו אותו שיש שלי ושלך, ויש אני ואתה, ויש מכוער ויפה, וטוב ורע
וכל השאר היסטוריה.
אכן כל סדנת מודעות היא בסיס לאהבה עצמית ...
ובדרך פוגשים את כל החלקים הכי לא אהובים
ומעניין דווקא אותם אנו אמורים לאהוב
בדרך לכל מודעות אנו נפגשים עם הלא מודע לנו
זה ....
שאילו ידענו לאהוב אותו באמת הוא לא היה נדחק אל הלא מודע לנו
אל החושך ..הפחד...או כל מה שלא מוגדר כאור ואהבה .
אז איך באמת מחפשים ?
מתחת לפנס ?
ועוד ..כשאנו לומדים ש...הכל משתקף והכל אחד כרעיון
אז איך נלמד לאהוב באמת את מי שאנו מתעבים ? את מי שכל כך מרגיז אותנו
מפחיד אותנו ?? ו...
בסך הכל מייצג חלק מסויים בתודעה שלי ?
יש תורה שלמה שמדברת רק על זה ...
שאם מתמצתים אותה על רגל אחת זה "ואהבת לרעך כמוך "
אז אני עדיין טוענת שעל אהבה צריך ללמוד
זה ממש לא כזה פ ש ו ט ומאידך כל כך חשוב ומהותי .
אז מה ההיפך מאהבה ??
פחד ? שנאה ? או ....כל מה שאנו עוד לא יודעים בקשר לאהבה ....
בקיצור : בסדנת המודעות למדתי איך העסק עובד עכשיו הזמן
ללמוד לאהוב ב א מ ת
קודם כל אותי שזה...הכל !!! לא ?????????
אכן זה בדיוק מה שאנו לומדים בסדנא, אהבה עצמית
ואהבת לרעך כמוך.... ברור כי רעך הוא מראתך ומלבדך אין כאן דבר
וזה הרי כל הסיפור
עולמי הפנימי משתקף אלי בחיצוני
לא אהבתי את מה שקורה בחוץ אשנה בבפנים ותשתנה התמונה בחוץ
ולכן ואהבת לרעך כמוך.
וואללה ....
באמת לא שמתי לב ...
כמה אני אוהבת אותי ..........
מודעות לכך זה מה שהיה חסר לי ..
אני רק מקווה שעצמי יסלח לי על שנים של ניכור והתעלמות ....
וואללה ..
מה בדיוק הקטע ?
אנו נולדים לתוך החומר
מתארגנים ומתבססים בתוך העולם החומרי -גשמי
בוראים ..יוצרים...מתנסים עם מה שיש בעולם החומר אליו אנו משוייכים בגופינו ואז ...
אנו מחפשים את "החופש" מכבלי עולם החומר
וזו כמעט תמיד תחושה של חוסר שדוחפת אותנו לחפש "משהו אחר "
הצורך במילוי או הטענה אנרגטית "אחרת"
אנו מתחילים לדחות את מה שיש בנו וכבר "שלנו" כדי לספק איזשהוא צורך נעלם ולא מוגדר
אנחנו מתחילים ללמוד ולהיות מודעים
ואומרים לנו שאנו הוויה רב מימדית ושאנחנו יותר מהמימד הפיזי אותו אנו מכירים
ושהגופ הפיזי רק מייצג גופ רגשי שמייצג גופ שכלי שמייצג גופ רוחני ושהכל כבר כאן ועכשיו .
ורק שניגע ברוח נתחבר אליה ולנלמד להסתנכרן עם כל המימדים שבנו .
להיות באחדות עמ כל ה"גופים" איתם נולדנו שהם הם מיוצגים בעולמנו במציאות חיינו על ידי כל מי שנמצא סביבנו ושכל אחד מהם מ ש ק ף לנו משהו בהוויתינו .
וגם א נ ח נ ו ...עושים את אותו הדבר להם !
לפעמים אנחנו הולכים כל כך רחוק ..(מעצמינו) כדי להגיע הכי קרוב אלינו
כל הדרך הזו "רק" כדי ללמוד להיות בקבלה עצמית ?
כל הדרך הזו כדי ללמוד להיות בנתינה ??
למי בדיוק ? ואיך ..??
אז מה חסר לנו שגורם לנו להתחיל בחיפוש ?
או יותר נכון אילולא תחושת החיסרון מי היה מ ח פ ש ?
אילולא ה -ח ו ר הזה שנפער בנו ...איך היינו פוגשים את ה- ר ו ח שלנו ?
אנחנו בני חורין ??
רגע .....צריך לארגן שוב את המחשבה ...יש לך רעיון ??
אנו מחפשים אהבת אמת,
כזו שחווינו לפני שהתגלמנו בגוף, כזו שחווינו כנשמה ויש בנו זיכרון להרגשה זו
אהבה ללא תנאי, הכי קרוב זו ההרגשה שחווה אם לתינוקה שנולד
אין בה התחשבנות ומניפולציה, יש בה קבלה ללא תנאים,
יש לנו רגעי קסם כאלה בחיים, ואם התברכנו אנו זוכים אכן לחוות אותם,
אך בתוכנו יש רעב אינסופי לתחושה הזו : של להיות נאהב ללא תנאי,
זו תחושה ממלאת ששום סיפוק רגעי לא יכול לאפשר לנו אותה מעבר לחוויה הרגעית,
לא קנית בגד, לא נסיעה לחול, לא בילוי מסעיר או חוויתי, כולם ממלאים אותנו לפרק זמן קצוב שלאחריו
אנו חווים שוב ריקנות.
אהבת אמת , שאין לה תחליף, זו המטרה
והיא מתחילה בנו - ביכולת שלי לאהוב את עצמי, להיות אמיתי וכנה עם עצמי ולקבל אותי כפי שאני.
כל סדנא להתפתחות היא סדנא לאהבה עצמית,
הדבר משול לזרע שצריך לבקוע את הקליפה כדי שיוכל לפרוח לעץ בעל פרות.
הקליפה היא דרך הפחדים היסורים והכאב שדרכם אנו בוקעים על מנת לפרוח אל תוך עולם האהבה העצמית
יש לי אפשרות לצפות בכל דבר ומכל נקודת תצפית שבה אבחר .
כן זה ברור
יש לי אפשרות להרכיב משקפים וורודות \כחולות \כהות -מגוננות \וגם כאלו שמתקנות את הראיה הפיזית שלי
תלוי לאן אני מביטה מה ומתי אני רוצה לראות .
כל זה מושפע מהציפוי שיש לי על העדשות הפיזיות שלי שעבורן קיימת טכנולוגיה מתקדמת אני רק צריכה לבחור
מה אני רוצה לראות .
אני מעונינת לדעת איך אני" מנקה" את העדשות הרוחיות שלי ואת התפיסה העל חושית שלי זו שמשפיעה ישירות
על החוויה שלי ועיבודה .
ואיך אני מתייחסת "לציפוי" זה שנוצר מנסיון וחוויות יצר אמונות ועיוותי ראיה ועיוותי תפיסה שנצרבו בתודעה שלי.
בטכנולוגיה כבר יש לנו ציפויים אנטי -רפלקס ואנטי אבק ואנטי ואנטי ....
איך אני מתייחסת לחומר הזה "שלא מאפשר" לי לראות ברור בהיר וצלול ...
האם לחומר הזה .."אין ממשות במובן המקובל" ?? או איך אני מתבוננת בנקודה המדוייקת הזו ?
האם הכל צפוי ? או מצופה ?האם הכל נצפה על המסך או ממוסך ?
מצפה לתשובה .תודה .עדינה
עדינה יקרה,
אכן הכל צפוי והרשות נתונה = יכולת הבחירה היא שלי ועל פי בחירתי יווצר העולם שלי, בדיוק כפי שנהג הנמצא בצומת דרכים שבה רשום ימינה תל אביב שמאלה ירושלים, שתי האופציות לפניו אבל כל דרך תהיה חוויה אחרת, התנסות אחרת, אוכלוסיה אחרת וכו, וכל זה ניתן לבחירתו.
הצופה אמור להיות המתבונן שאינו מפעיל את הרגש בהתבוננותו כוון שהרגש ניזון מתהליכי החיים שלנו, הפחדים והאמונות, וכוון שתוצאת התצפית , או במילים אחרות מימוש המציאות, תלויה במחשבת הצופה הבורא את מציאותו, הרי למחשבותיו יש כוח רב.
אם את רוצה לשנות את מציאות חייך שני את התמונה היושבת בראשך כשאת מתכווננת לראות את "העתיד" למה הכוונה? כשאנו רוצים משהו אנו מתחילים להריץ "סרט" בראש שלנו כיצד הדברים יראו, לפעמים אנו רואים את הפחדים שלנו ולפעמים את התקוות שלנו, שתי האופציות (ואפילו יותר) קיימות עבורנו השאלה היא באיזו מהם אנו משקעים את הרגש שלנו וממוקדים בעצמה (אלו הם המשקפיים הצבעוניות דרכם אנו מתבוננים).
שינוי כוונה והתמקדות +העצמת הרגש בתוספת התלהבות = השפעת הצופה על התצפית.
הדוגמא הפשוטה ביותר היא ילד קטן השומע מהוריו כל הזמן : אתה טיפש ולא יוצלח, מה יקרה לו כשיגדל לעומת ילד שיגידו לו כל הזמן: אתה יכול.. אתה מוצלח..אתה כשרוני וחכם ? כל תצפית תצא בדיוק כפי שהגדירו אותה חכם או טיפש בהתאם?
אז כיצד את בוחרת למקד את כוונותיך או לחילופין אילו משקפיים את מרכיבה היום.
בהצלחה ביצירת המציאות הרצוי לך
ברוכים הבאים לפורום נתיב האור- הנתיב המקודש להתפתחות אישית והעצמה רוחנית.
אני מאמינה שהתפתחות אישית היא הדרך לבריאת מציאות רצויה, ושלכל אדם מגיע הטוב ביותר.
אשמח לשוחח איתכם לשמוע את דעתכם ,חוויותיכם או התנסויות שעברתם שאותם תסכימו לחלוק עם אחרים .
אשמח אם יתפתח דיון וכמובן שכולם מוזמנים להגיב.
בברכה ובאהבה אורנה שיר.
