טבלת בקבוקים לבחירתך  |  אירועים קרובים - ערבים, סדנאות ומסעות  |  טיפולים- רפואת תדרים  |  מסרים מההדרכה  |  איזון החיים שלי  |  יוצרים חזון עם "איזון חיים"  |  



שאל שאלה ולחץ על התמונה

 

אושו טארוט

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



FacebookTwitter

להיות יוצר בעולמי - מפתחות וכללים

דף הבית >> חדר קריאה-מאמרים >> סדרת מאמרי יצירת ניסים בחיים >> להיות יוצר בעולמי - מפתחות וכללים

המשך סדרת הניסים 

להיות היוצר בעולמי - פרק שלישי  

חלק ב-  כללים ומפתחות.


 

לפני שנשמשיך בסדרת המאמרים נעצור לרגע וניצור כללים שילכו אתנו לאורך כל הדרך.                                            

בכל מצב שבו נפגש עם סיטואציה מכל סוג נלמד לשאול את עצמנו:

  ·         למה אני רואה זאת?      ולא נתעכב על מה אני רואה?

  ·         נשאל: מה עלי ללמוד מההזדמנות שלפני? ומה עלי לעשות כדי שזה לא יקרה לי  שוב?   ולא   נשאל למה זה קורה לי? 
מה עשיתי שזה מגיע לי ? וכו.

  ·       נשאל האם אני בוחר להשאיר זאת בעולמי? ואם כן באיזה אופן?

 ·       אנו הופכים להיות קשובים לכל דבר, אנו חיים בוודאות שלמה, שהיקום מאד מדויק ומה שצריך לקרות קורה כי כך זה הנכון  
לתועלתנו הטובה הגבוהה ביותר.

  ·       אנו לא מצפים לתוצאות כי דבר זה יוליד אכזבות והוא במהותו הפוך לחלוטין מתחושת אמון.

  ·       אנו מכבדים את רגעי הקושי שלנו ומודים על קיומם מתוך הבנה שהם הדרך לאתגר אותנו כדי לגדול ולשחרר את מה שלא 
    מתאים לנו יותר בחיים
.

·          כי... אנו מבינים שאין אנו מקבלים את עולמנו כפי שהוא, אנו רוצים לשלוט בו ובתוצאותיו ולכן אנו כל כך חרדים מאי התגשמות הציפיות
   שלנו ומהרגשות שיתעוררו כתוצאה מכך.

·         והכלל האחרון הוא : כל מה שקורה לי בעולמי נמצא באחריותי האישית, האופן שבו אני מגיב, במחשבה (ביצירה) שאני חושב ,
בבחירה (בעשייה) שאני בוחר לנהוג על פיה, כל אלה יצרו את חוויותיי  להמשך שום דבר לא קורה לי במקרה אלא יש לו משמעות וסיבה.

 

אז נחזור שוב על מספר דברים שכבר נתנו להם דגש במאמרים הקודמים כוון שחשיבותם מרובה.

אנו מכירים בכך שיש לנו מאגר זיכרונות שגורם לנו לאמונות , דפוסי התנהגות וחשיבה, כל סיטואציה המתרחשת לנו בחיים גורמת
לגלגלי השיניים ולמכונה שלנו המשומנת היטב להתחיל לפעול, אנו מגדירים ומפרשים את הסיטואציה בתמיכת מאגרי הזיכרונות שלנו
(בסיוע אמונות ותפיסות) רגש נוצר ומתחבר להבנות ותגובה מידית נשלפת.

האם התגובה שלנו נכונה או מדויקת? לא בהכרח.

 

אין אנו מקבלים את עולמנו כפי שהוא, אנו רוצים לשלוט בו ובתוצאותיו לכן אנו כל כך חרדים מאי התגשמות הציפיות שלנו ומהרגשות שיתעוררו כתוצאה מכך.

לעומת זאת להיות בורא משמעו – אני מקבל כל סיטואציה בשלווה, יש לי מה ללמוד, אני מבין שכל זה חלק ממני ההכרה שלי מכירה
בעובדה שכל מה שמתקיים מחוץ לי קיים כשיקוף לעולמי הפנימי ואני מקבל הזדמנות לגדול מאתגר נוסף בחיי.

 

נשאלת שאלה חשובה: מה מסיח את דעתנו מהקיום השלו שלנו? מה  גורר אותנו למאבקים ואי שקט?  האגו שלנו כמובן,

כוון שאנו צריכים לשמור על הדימוי העצמי שלנו  אנו משקיעים בכך מאמץ רב.

כוון שאין אנו חיים במודעות של תינוק יותר הרי איננו מקבלים את הקיום שלנו בשלווה, התינוק אכן אינו מתעסק עם הדימוי העצמי שלו, ממש לא חשוב לו מה יגידו עליו, או כאשר הוא יורק מפיו אוכל שאינו טעים לו הוא אינו חושב מה אימא שלו תגיד, וכמה זה לא נעים להוציא את האוכל שלה מהפה ולעשות פרצוף האומר איכס למרות שאימא טרחה כל כך בהכנת האוכל.

התינוק אוטנטי לחלוטין עם צרכיו ורגשותיו  (מה שאנו כבר שכחנו מזמן), החוויה האוטנטית נקייה לחלוטין, טהורה ולעומתו האגו עובד קשה,
קיומו תלוי בשיפוט וביקורת , הוא שומר עלינו מכל כאב (למרות שאינו מצליח למנוע מאתנו את חוויות הכאב בחיים) ולכן מקיים מערכת פחדים ענפה ומסועפת , אבל החשוב הוא שעלינו לזכור שהוא מראה לנו תמיד רק את נקודת האמת שלנו על המציאות כפי שאנו תופסים אותה ולא את האמת האלוהית.

 

לעומת זאת אלוהים ,שהוא הבורא, מביט סביבו ורואה את עצמו בכל דבר, הוא לא מגדיר את הטוב והרע ולכן אין לו תוויות וגבולות מדוע? כי מרגע שהגדרנו משהו ונתנו לו שם אין אנו יכולים להתבונן בו במבט נוסף חוקר ולומד לא תהיה בנו יותר סקרנות ופליאה לגביו, דבר שיגרום לכך שאנו לא יכולים לראות אותו יותר אלא רק את ההגדרה שלו, כוון שכך הוא לא יסקרן אותנו יותר ואנו לא נחקור אותו יותר .

חשבו על רהיט חדש שקניתם לביתכם או אפילו על הבית החדש שעברתם אליו או אולי על האהבה החדשה שנכנסה לכם לחיים....... כמה פעמים התלהבתם והתענגתם להביט בזה ולהתרגש מזה עד אשר זה הפך להיות עוד דבר רגיל בחייכם וחלפתם לידו מבלי לראות את הקסם שלו יותר כפי שראיתם בפעם הראשונה,

הבינו , מרגע שמשהו מתויג אי אפשר להביט בו יותר בפליאה ובסקרנות, אי אפשר לראות אותו יותר כמו בפעם הראשונה שבה שאלנו- מה זה? נותרה הגדרה בלבד וכוון שקטלגנו אותו משהו בתוכנו אומר: אהה אני כבר יודע ומכיר את זה, איזה חידוש יש בזה עבורי? זה כר לא מעניין ובטח לא מסקרן.  זה משעמם אני צריך ריגוש חדש.

 

פליאה וסקרנות הם חלק מסוד הניסים

תרגיל:

·         בואו נעשה התבוננות בשבוע הזה עד למאמר הבא  ונבדוק האם אתם מסוגלים להתבונן בכל דבר שיחלוף לידכם היום כאילו ראיתם              אותו בפעם הראשונה?

·         עשו זאת יום אחד ולמחרת שאלו את עצמכם האם גילתם כתוצאה מההתבוננות הזו דברים חדשים בדברים הישנים או בדברים הסובבים אתכם בכלל?

·         רק להיום נסו להימנע משיפוט וביקורת , נסו לראות את הדברים מנקודת מבט של תינוק (תמימות ללא הגדרות, התלהבות, סקרנות ופליאה).

ואני מזמינה אתכם לשתף אותי בחוויות שלכם.

 

ובשבוע הבא  נמשיך וננסה להבין את משמעות מיקוד ההתבוננות  כהשלכה לחוויית המציאות


מזמינה אתכם לבקר בפורום להוספת שאלות מחשבות והגיגים

Top pageTop page                                                  אורנה שיר בן דוד      מנטורית לחיים מומחית לשינוי דפוסי חשיבה, מימוש והגשמה       0544449746
לייבסיטי - בניית אתרים