טבלת בקבוקים לבחירתך  |  אירועים קרובים - ערבים, סדנאות ומסעות  |  טיפולים- רפואת תדרים  |  מסרים מההדרכה  |  איזון החיים שלי  |  יוצרים חזון עם "איזון חיים"  |  



שאל שאלה ולחץ על התמונה

 

אושו טארוט

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



FacebookTwitter

לחוות את החיים בהווה - כי זה כל מה שיש

דף הבית >> חדר קריאה-מאמרים >> מסע החיים כדרך להתפתחות אישית >> לחוות את החיים בהווה - כי זה כל מה שיש

 
לחוות את החיים בהווה – כי זה כל מה שיש
 
כולנו רוצים להיות בהארה, להיות מאסטרים - אך מהי הארה בעצם? מה זה אומר להיות מאסטר?
ניתן לומר שמילים אלו מתארות מצב שבו ההוויה שלנו חווה אחדות עם הקיים.                                                                                             

זהו משפט יפה שאנו מרבים להגיד אותו כל הזמן אבל על פי רוב חיים בחוסר יכולת לחוות אותו.
חוסר היכולת בא לידי ביטוי בתחושת הנפרדות, ותחושת הנפרדות היא בעצם אשליה ,
זוהי אשליה שבה אנו מספרים לעצמנו שאנו נפרדים מהעולם וממי שסובב אותנו.
אין אנו מצליחים לקיים באופן אמיתי ומהותי מערכת יחסים אמיתי עם עצמנו, עם בני האדם החיים בחברתנו ועם הבורא.
אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא הזדהות עם האגו  שלנו- אותו עצמי שאנו בונים לעצמנו במהלך הקיום שלנו –
הדמות הנכונה שעלינו להיות.
לדמות הזו (העצמי האשלייתי שלנו) יש אין סוף מחשבות הרצות בראש,
אין רגע אחד שעובר ללא מחשבה, הבעיה היא שהמחשבות שלנו נמצאות על טייס אוטומטי ,
מרבית הזמן איננו מבחינים אפילו מה אנו חושבים (קרה לכן פעם שקראתם דף בספר 5 פעמים כי תוך כדי הקריאה המחשבות שלכם נדדו?
או שנהגתם ברכב ופתאום מצאתם את עצמכם שואלים כיצד הגעתי לכן? איך הדרך עברה מבלי ששמתי לב ?)
לדמות שאנו קוראים לה "אני" יש מחשבות כפייתיות אין סופיות ,
הן מורכבות מאמונות, תפישות שיפוטיות וביקורתיות שאותן ניתן להניח כתגיות על כל דבר שסביבנו,
לכן בצורה שכזו שום מערכת יחסים נקייה לא יכולה להתהוות כוון שמסך עבה של מחשבות גורם לנפרדות בינינו לבין אחרים,
אנו מוצאים את עצמנו במצב שבו במקום שנשתמש במחשבות שלנו ככלי הן משתמשות בנו.
אז מה עלינו לעשות כדי לצאת לחרות? כדי לתת לאני האמיתי שלנו דרור?
להיות בסנטר שלנו ולא לפעול ממקום של ריצוי ציפיות הסביבה מאיתנו?
לא לפעול מהפחד של... מה יגידו עלינו? מהפחד שיתאכזבו מאיתנו? שלא נהיה צודקים וכו.

מה יקרה למשל אם לא נהיה צודקים?
מדוע אנו נלחמים כל כך את מלחמת הצדק?

אם נביט הייטב סביבנו נגלה שמלחמות עולם פרצו בגלל מלחמה על דעות או אמונות ,
מלחמה על הצדק היא מלחמת הקיום של האגו שלנו,
אם לא נהיה צודקים הזהות האשלייתית שלנו תפגע, ואת זה האגו שלנו לא יכול להרשות לעצמו,
וכך כדי להיות צודקים מתחילה הצטדקות או מלחמה מילולית / פיזית העיקר שבסופו של דבר יסכימו איתנו ואנו נהניה בשלווה.
חיים שכאלה אינם חיי חרות כלל, משמעותם היא – להיות שבויים בידי המחשבות שלנו.
הדרך היא ללמוד להתבונן– ללמוד להיות הצופה המתבונן במחשבות ובמה שקורה בתוך הראש שלנו. 
נכון בהתחלה נקבל תחושה שיש שני "אני" בתוכנו זה שחושב וזה שצופה,
אך זו הדרך היחידה להשקיט את המחשבות המנהלות את חיינו.
תשאלו למה?
פשוט כדי להגיע להכרה במי שמנהל את חיינו,
הצפייה בקולות שבראש מאפשרת לנו ללמוד על המחשבות הרצות בתוכנו מה הן נוהגות לומר לנו ומה הן תבניות
האמונה שחוזרות ללא הרף ומשכפלות את חיינו שוב ושוב.
האגו = האני המדומה מורכב ממחשבות היוצרות רגשות שהן בתורן יוצרות תגובות ופעולות ,
אגו זה יכול להתקיים כל עוד נמשיך להזין אותו במחשבות והמטען הרגשי שבתוכנו יתפתח ויגדל
עקב ההזדהות שלנו עם המחשבות.
אם אנו מבקשים הארה או להיות מחוברים לסנטר שלנו עלינו ללמוד להתעלות מעל למחשבות אלו,
והדרך לעשות זאת היא ללמוד לחיות בכאן ועכשיו איך נעשה זאת? נלמד לשאול:
מה קורה בתוכי עכשיו ברגע זה ממש?    מה אני חשה?    פיזית או רגשית?   האם זה נעים לי?    האם כך אני רוצה להרגיש?
מבלי לנתח או לשפוט, פשוט נשאל כדי לקבל נקודת כוון.

למעשה עלינו להבין כיצד אנו חיים את חיינו, גופנו נמצא כאן ועכשיו אך מחשבותינו עוסקות בעבר או בעתיד,
מעלים ממחזרים זיכרונות או מצפים לעתיד דבר זה יוצר אי שקט תמידי בתוכנו.
כשאנו חיים במחשבותינו בעבר או בעתיד גופנו מייצר בהתאם למחשבה רגש המציף אותנו
ואנו חיים מחדש סיטואציות שחווינו, כאב עולה שוב, פחדים אכזבות וכו,

אין אנו מצליחים להבין שמחשבות ורגשות אלו גורמים לנו לחיות באשליה של קיום,
כוון שהעבר כבר עבר ולא ניתן להשפיע עליו יותר בשום עשייה והעתיד עדיין לא הגיע
ומה שאנו חושבים לגביו יכול להשתנות בכל רגע.

עלינו לעכל עובדה אחת פשוטה כל מה שקורה ומתקיים בחיינו קורה ברגע נתון אחד בכל נקודת זמן – וזהו רגע ההווה.   
אם נתרכז בעתיד יתכן שנחווה תחושה של ציפייה או חרדה מהבאות
והגוף הרגשי שאמרנו שהוא מחובר במידי למחשבות שלנו  יחווה חיים של חרדה מתמשכת
כי המחשבה שלנו משדרת דאגה או סכנה מהבאות,  מדברים שאין לנו מושג אם יקרו בכלל ,
אם נאפשר לסיטואציות מהעבר להציף אותנו יתכן שנחווה כאב רגשי מנוסטלגיה עקב אכזבה כעס
או פגיעה שחווינו, אך כאב זה כרגע אף הוא אשליה,
כי אין זו האמת של פגיעה שאנו חווים ברגע הזה אלא רק שחזור של העבר שממשיך לחיות בתוכנו ולהפעיל אותנו רגשית ופיזית ,


שתי האופציות הללו – חיים בזיכרונות העבר או חיים בציפייה לעתיד אינן טובות עבורנו
שכן הם לא יכולים לקדם את חיינו כעת לשום מקום.

כל זה הוא רק משחק של האני האשלייתי שלנו המופעל עי גוף המחשבות,

עשו לרגע התבוננות אישית ושימו לב מה קורה לכם כאשר אתם ממחזרים שוב ושוב מחשבות על פחדים מפגיעה,
מכישלון ואכזבה עקב התרחשויות עבריות ?

ודעו שמחשבות אלו אינן מאפשרות לכם לנוע הלאה ולזרום עם הזדמנויות חדשות.
ידוע שהמחשבות שלנו עוזרות לנו לברוא את המציאות שלנו כלומר המחשבות הן כמו זרעים אותם אנו זורעים כעת בערוגת חיינו
והתוצר הוא פרות בעתיד.
ניתן לומר שאנו חיים היום את הזרעים אותם שתלנו בעבר,
כך ש........
אם אנו חיים במחשבותינו בעבר אנו ממחזרים אותו שוב לשוב לתוך חיינו  
אל לנו להתפלא שאותן מערכות יחסים או התנסויות חוזרים אלנו שוב ושוב במתכונת דומה.
אם כן את מי אנו מטפחים? ועל מי אנו מגנים באדיקות?............ על הזהות האשלייתית שלנו

מי ייצר דמות זו? 
משחר ילדותנו הסבירו לנו תמיד מי עלינו להיות ומה עלינו להיות?
לא היה מקום לביטוי העצמי שלנו (פרט לברי מזל שבינינו)
על פי רוב האני האמיתי שלנו בעל הרצונות והצרכים בוקר שוב ושוב ונשפט על מעשיו והתנהגותו ,
מהר מאד למדנו מה עלינו לעשות כדי להיות ילדים טובים וממה עלינו להימנע כד לקבל עונשים,
למדנו שלרצות את החברה זה טוב, ולהיות שונה מהעדר הכללי אינו טוב,
הביטוי האישי שלנו נבלם, וכך נולד לו דימוי אשלייתי אותו אנו "לובשים" בגאווה וקוראים לו "אני",

הדמות שאנו בוחרים להיות יכולה להיות בעלת פרצופים שונים בהתאם לחברה בה אנו נמצאים: בבית, בצבא, בעבודה וכו,
דימויים שונים שבכל אחד מהם אנו מצפים להרגיש סיפוק ובעלי ערך, הדימויים הללו כמובן נבנים ע"י המחשבות שלנו (מערכת האמונות ,תפישות וכו)
אבל להיות מזוהה עם המחשבות זו מלכודת,
המחשבות שלנו כפי שאמרנו אינן ניזונות מהזמן העכשווי אלא מהעבר או מצפייה מהעתיד
וכך העבר נותן לנו זהות
והעתיד מבטיח גאולה או סיפוק, אך כל זה אינו אמת.


ההזדהות עם המחשבות שלנו איננה מעצימה אותנו אלא להפך מחלישה אותנו,
אם נלמד להתבונן במחשבות לשלנו נוכל לשאול את עצמנו על כל מחשבה שאלה פשוטה:
האם מה שאני חושבת הוא אמת?  האם יתכן שזה יהיה אחרת?
שאלות אלה יחזירו את ההתמקדות שלנו להווה, דבר זה יאפשר לנו להציב מטרה ולפעול להשגתה ,
יאפשר לכל אחד להתבונן בפחדים שלו ולשאול האם יש בי היום יכולות שאינם באים  אותם לידי ביטוי כי אני
עדיין חיי את הדימוי העברי שלי?
נתבונן בשאלה האם מה שאני בהשתוקקות  אליו הוא באמת מה שאני רוצה?
האם זה ייתן לי את הסיפוק  והאושר המיוחל?

ההתבוננות תלמד אותך האם המטרה שלך היא אמיתית או היא בסך הכול אמצעי להשיג משהו אחר.

אם המטרה היא אמצעי להשגת משהו ניסתר חבל על המאמץ ההישג שיתקבל יענג אותך לפרק זמןן קצר מאד ושוב
הכאב והרעב יחזרו,

המטרה שלך צריכה להיות ממוקדת תמיד ב- מה שיביא לך אושר וסיפוק ואז לפעול להשגתם של אותם הדברים –
רכב חדש, תפקיד נוסף, בגד חדש או בן זוג חדש לא יגרמו לך לשמחת חיים אם השאיפה הנסתרת שלך היא למשהו אחר למשל:
לתחושה של אהבה או הערכה לעצמך.
אם המטרה שלך היא לחוות אהבה עליך לשאול את עצמך מה עלי לעשות לשם כך?
ולפעול להשגת מטרתך צעד אחר צעד, שאלות אלו ילמדו אותך לפעמים שהמטרה שלך צריכה
להיות שונה חלוטין ממה שחשבת.
שכן האם מי שרוצה לאכול עגבניות יכול לזרוע בגינה שלו פרחי בר כי זה יותר פשוט לגידול
ודורש פחות השקעה אך הוא עדיין מצפה לתוצר  של עגבנייה כי זו הייתה בקשתו?
המחשבה שלך צריכה להיות ממוקדת במטרות שלך ולא בבעיות שכן ככול שמתמקדים בבעיות האישיות
הגוף הרגשי שלך ייצור ויחווה כאב והכאב יקיריי ממכר,
חוויה של כאב מייצרת קורבנות, מסכנות , עוד ועוד שיפוטיות וביקורת-  
שמיצרים עוד מסכנות וקורבנות וכעסים וכך התהליך אין סופי והכאב מתעצם.
לכן יש לשים  לב, אם המטרה והעשייה שלך אינם גורמים לך לשמחה ותחושת קלילות המקום הזה אינו נכון עבורך.
עליך לשנות את המצב במהירות.


הדרך הנכונה לפעולה ולהיות בעשייה היא ללמוד להתמקד ב- מה עלי לעשות עכשיו , ולא בלמה זה קרה לי?

בדיוק כפי שהגנן מבין שעליו להתמקד בזרעים ובטיפוח שלהם שכן זו הדרך היחידה ליצור פרי
שהוא מין הסתם בטיפול נאות יגיע בעצמו בזמנו המדויק.

עליך ללימוד להתבונן במחשבות הרצות בראשך ומייצרות את הכאב כי רק כך אפשר יהיה להפסיק להזדהות איתו ,
ורך כך אפשר יהיה לגרום לו להפסיק להפעיל אותך.
כי כפי שאמרנו זה ממכר ולכן יש להימנע מלהריץ מחשבות אלו שוב ושוב בראשך.
אין ספק שדבר זה יעורר מיד התנגדות פנימית שכן האגו שלנו פוחד מאיבוד הזהות
ולכן באופן כפיתי כמעט הוא מחזיר אותנו שוב ושוב לאותן המחשבות.
עליך ללמוד את הסיבות להצמדות לכאב, מדוע היא ממשיכה להתקיים ומהו הסיפור שספרת לעצמך
שבגללו הכאב ממשיך להתקיים בתוכך ומדוע להיאחז בו? ומהו הרווח המשני המופק מהצמדות זו עבורך?
שאלות אלו יעזרו לך להתמקד באמת הקיימת בתוכך ויאפשרו לך לעשות את הבחירה המדויקת
האם להישאר שם או להרפות,
אפשרות הבחירה היא בידך.
היכן  נמצא המפתח לאושר שלנו ?
אנו נוטים לספר לעצמנו סיפור שבו אם למשל יהיה לנו בן זוג אז נהיה מאושרים,
שאם יהיה לנו התפקיד הנכסף שאנו מבקשים אז נחוש סיפוק מחיינו, שאם יהיה לנו רכב חדש / בית חדש/ נהיה רזים יותר/ ומה לא....
נהיה יותר מאושרים,
סיפורים יפים אבל....כל אלה הם קולבים - אין זו האמת, אלו סיפורים של נוחות שאנו מספרים לעצמנו כדי להימנע מעימות
עם האמת ולקיחת אחריות.
לעיתים אנו נוהגים להשליך על מי שנמצא סביבנו את הסיבות לאי ההצלחה או הכישלונות שלנו וגם זו איננה אמת.
זוהי רק מניפולציה של האגו שלנו,
כל הגורמים הסובבים אותנו ובוודאי שאלה הנמצאים אתנו במערכות יחסים אינם אחראים לאושר שלנו,
אל תשליכו עליהם את האחריות לאושר שלכם הם לא המושיעים שלכם, 

האושר שלכם הוא באחריותכם בלבד
למערכת יחסים מטרה אחרת לחלוטין, המטרה היא התפתחות באמצעות עבודה רוחנית, 
האגו שלנו כבר אמרנו, אוהב בעיות לכן הוא מקפיד להמשיך להזין את המחשבות שלנו בהן,
זה מעצים את תחושת הזהות ואת התפקיד שאנו לוקחים על עצמנו,
הפסיקו להזדהות איתו.
לא לחיות את החיים מתוך חן וחסד, קלות וזרימה משמעו להתנגד לחיים, 
ראו את הטבע – אין לו בעיה שכזו שכן בטבע גם לא קיים גוף של מחשבות ולכן הטבע מתקיים רק בעכשיו- בהווה,
בטבע יש התמסרות מוחלטת ואנו יכולים להיות עדים לכך בבעלי החיים או בתינוק שנולד,
התינוק הזה שלא התמלא עדיין בשיפוט וביקורת או בתבניות אמונה מעכבות.
בתינוק הרך עדיין מתקיים יושר פנימי מוחלט ללא התניה ושלוות קיום גדולה.
מטרתנו היום בהתבוננות  זו היא ללמוד לחיות בהווה, אז בואו נחזור לכלי העבודה שלנו:
         בכל פעם שמתעוררת בך מחשבה שלילית התבונן בה ולמד אותה בלי לשפוט ולבקר אותה,
         היה שקט ואחר כך  הרגש איך הרגש הזה מתפוגג מתוך גופך כאילו לגוף שלך אין  גבולות,
         כמובן שאינני מתכוונת שלעולם יותר לא יתקיים בך כעס , אכזבה פחד וכו,
         הכוונה היא שלא יתקיים בך יותר הצורך לתקוף ולהתגונן, לא יהיה בך הצורך להאשים את האחר.
         זה טבעי לחלוטין להכיר באי נעימויות שקורות בחיים, אך יש צורך להכיר בהן ולא להיות בשיפוט לגביהן,
        (טוב או רע זה עניין של השקפה) דבר זה יאפשר  לך לנקוט פעולה מדויקת לצורך יציאה מהמצב הזה
       
הגדר את הגבולות שלך לעצמך כאלה שאינך מוכן שאחרים יעברו, למד להיות  נאמן לעצמך.
דע שאם תרצה את האחר אולי הוא יהיה מרוצה אך תאכזב את עצמך,
אם תרצה את עצמך אולי האחר יכעס אך אתה תשאר נאמן לאמת שלך ,
במי אתה בוחר?
אם השליטה לחייך תהיה בידייך אף אחד אחר לא יוכל לשלוט בהם במקומך
,


       כשעולה קושי בחיים אל תאבק בו , להפך התמסר לקושי זה, מאבק יוצר מחשבה אין סופית,
כשאין מחשבה והינך בהתמסרות עולה שקט פנימי, ורק מתוך השקט פתרונות אמיתיים ונקיים יכולים לצוץ,
מי שמכיר את לחימת התאי צ" יכול להבין את העוצמה שבהתמסרות והדרך לגבור באמצעות ההתמסרות על היריב,
להשתמש בכוח שלו כדי להדוף אותו ממך.
או אם נתבונן בטבע בזמן של רוח חזקה הצומח מוסר את עצמו ומתכופף עם הרוח שכן עמידה איתנה כמאבק ברוח היתה מביא לשבירתו.
אז מה יותר עדיף?


       בזמן כאב אל תהיה ממוקד ב.... למה זה קרה לי (זו שאלה הטובה להתמכרות בכאב)
שאל את עצמך: איך.... האם יש ביכולתי לשנות את המצב? לשפר אותו? מה עלי לעשות  כדי לא לחזור על אותה הסיטואציה שנית?
ואז התמקדו בדבר אחד בכל פעם ויישמו  אותו.

שחרר את הספקות מחייך והסכם להתנסות זו הדרך היחידה למימוש.


       אם אין פעולה מידית שאתה יכול  לעשות התמסר למצב ואפשר לפתרון או לשינוי להגיע אליך.

       היה הצופה במחשבותיך כך תוכל ללמוד מהם תבניות האמונה המקבעות והתפישות המעצבות את חייך
מהן אתה יונק שוב ושוב ומשכפל את העבר, ואז שחרר היצמדויות ופחדים ותוכל לחוות שלווה גדולה ,
מתוך הקיום בכאן ועכשיו תגלה עולם יצירתי המלא עבורך.
 
       הגדר לעצמך מטרות בחיים והתאם את הפעולות שלך אליהן,
הפעולות שלך חייבות להיות תואמות את ההגדרות שלך
שכן אם לא כך אז תמצא את עצמך מתפשר על האני שלך
ובוא נתבונן בדוגמא: אתה הולך למסעדה לאכול ארוחה נחשקת ומבקש מהמלצר להביא לך סטיק טעים שעליו
אתה מפנטז כבר יומיים והוא בטעות מביא לך סלט חסה,
ואתה מסיבותיך שלך אינך מעמיד אותו על טעותו מתפשר ואוכל את החסה,
וויתרת על התשוקה שלך .......למה? האם כך תסכים לחיות את חייך? 
 
       אחד מחוקי היקום מלמד שכל מה שממוקדים בו גדל בהתמדה, אז במה היית בוחר להתמקד את מחשבותיך מבעבר או בהווה
          למד לחיות את חייך מנקודת המבט של – עכשיו וכך הכאב יוכל להעלם מחייך שכן לא תחיה עוד את אכזבות העבר ולא את פחדי העתיד .
 
         אם נזכור תמיד שממילא החיים שלנו יכולים להתקיים ברגע אחד שהוא רגע ההווה ואן דבר מלבדו
         יקל עלינו ללמוד להיות הצופה המתבונן במחשבה, דבר זה            
         יעזור לכולנו להיות במימוש והגשמה של מטרות נכונות
וליצור את החיים במודע ומתוך כוונה.
 
         החיים הם מתנה, הם יכולים להיות חוויה מענגת, לצורך כך יש לזוז מהמשבצת לנסות ולהשתנות,
         אנו חיים בסופרמרקט ענק שבו יש אין סוף אפשרויות שנועדו לטובתנו שכן במקורות כתוב :
         " שמלאכת הבריאה נועדה להיטיב עם הנבראים" אז אני שואלת אתכם :
        האם תעיזו לחקור את כל המדפים שנמצאים בסופר או שכמו תמיד תגשו רק אל המוצרים שאתם מכירים כמו אוטומט,
        שימו לב לפעמים יש הזדמנויות שאתם לא
        עדים להן כי אינכם מרימים את הראש מעל המוכר והידוע.
 
 
        מאחלת לכולנו ימים של עשייה מבורכת מתוך קלילות וזרימה,
 
        שאכן נהיה ערים להזדמנויות החולפות בדרכנו ונעיז לבחור להתנסות בהן

        ושנזכור שישנן רק שני דברים בחיים שלא ניתן לשנות אותם או להתחרט לאחר שהם קורים :
       האחד הוא להיוולד והשני למות, כל השאר גם אם הוא קשה מאד ניתן לשינוי וחרטה,
 
        האם תעיזו??
 
 
        אני מצרפת לכם לינקים של מאמרים נוספים המרחיבים את הדעת באותו הנושא להנאתכם.
 
 
        אשמח לשמוע את תגובותיכם והתנסויותיכם
 
 
 
         אורנה שיר בן דוד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

Top pageTop page                                                  אורנה שיר בן דוד      מנטורית לחיים מומחית לשינוי דפוסי חשיבה, מימוש והגשמה       0544449746
לייבסיטי - בניית אתרים