טבלת בקבוקים לבחירתך  |  אירועים קרובים - ערבים, סדנאות ומסעות  |  טיפולים- רפואת תדרים  |  מסרים מההדרכה  |  איזון החיים שלי  |  יוצרים חזון עם "איזון חיים"  |  



שאל שאלה ולחץ על התמונה

 

אושו טארוט

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



FacebookTwitter

השחקן בבימת החיים והיציאה מהמטריקס

דף הבית >> מסרים מההדרכה >> השחקן בבימת החיים והיציאה מהמטריקס

השחקן בבימת החיים והיציאה מהמטריקס - 31.8.19

מסר זה הגיע טרם יציאתנו למסע ביוון אשר עסק ב- להעיר את הענק שבתוכנו


אהובה ויקרה מאד,

הנכם טרם יציאתכם לאותו אי בלב ים לגילוי הענק שבכם...

הענק אשר קמצוץ ממנו נמצא בתוך חליפת חייכם עת הייתם כחולמים תפקידכם

בזה העולם.

 

מרבים הנכם להשתמש במונח ״החיים כמשחק

ואומרים אתם כי ירדתם לשחק את משחק החיים

ומדברים על התפקידים שלכם,

וכי העולם הזה הינו וירטואלי, או הולוגרמה...

והיינו מבקשים לזרום איתכם בזה העניין

ומתעקשים היינו על נקודת מבט בוחנת של אלו האמירות

אשר הנן מצוטטות כלאחר יד ללא התעמקות והבנה.

 

ויש ונאמר, אכן משחק אלו החיים.

וכמו במשחק עם עליתכם אל הבמה נדלק האור והזרקור עליכם, ומוחשך האולם.

וכך היה הדבר אך בהיפוך.....

נולדתם מרחם אמכם יצאתם מהאור הרוחני אל ״האור״ הארצי.

וכך מרגע שעליתם על בימת חייכם

הוחשך העולם הרוחני ונעלם מכם (עולם-העלם)

 ואנו היינו היושבים באולם וצופים בכם המשחקים....
באלו שנולדו והודלק עבורם הזרקור על הבמה

והתמקדו בהם.

 

ולכבוד המשחק שהיינו אומרים- משחק חייכם,
נתפרה עבורכם חליפה מדוייקת על פי מדותיכם הידועות מראש.

ולעיתים היו אף מספר אביזרים שניתנו לכם בידכם.
 

ויכולת הייתה לזו החליפה- היכולת להתאים עצמה למשחק ולשחקנים ....

כלומר רבת תיפקודים היא....שימו לב - לא תפקידים,

 שכן תפקיד אחד לכם- להיות עצמכם,

אך תפקודים רבים לה, המותאמים למצבים שונים.

 

וירדתם, ונדלק האור, והיה תסריט בידכם,

 אך לא הייתה זו הצגה הכתובה מתחילתה ועד סופה שהיה עליכם לשנן

 אלא היה זה דומה לתאטרון ״פלייבק״ אשר עולה וצומח בשנים האחרונות במחוזותיכם,

כאומר....שחקו שוב...שחקו שוב...ושוב... עד אשר תבינו כי משחק הוא.

 עד אשר תביאו ותביעו הסכמתכם לצאת מהפקיד ״הנכון״...
אשר בו הינכם יודעים את העלילה אך יכולים בכל מופע לכתוב לה סיום מעניין חדש
או לאלטר את המילים ואף את התפקידים...

 

ולעיתים היה מתרומם אחד מהקהל היושב בחושך ואומר...שחקו למעני את הסיפור הזה והזה....
והיו השחקנים מדמים עבורו את המציאות על פי ראות עיניהם.

ולעיתים מזדהים עם התפקי ולעיתים נגעלים מהתפקיד ולפעמים מפנטזים עליו.

ולפעמים ישחקו באותנטיות ולפעמים רק ישחקו כי...אין ברירה בידם...
נכלאו בזה התפקיד.

 

ועתה נביט בכם...ויש לפעמים הייתם נולדים לשחק משחק חיים מעניין

שנבחרתם בו לתפקיד הראשי,

אך הייתם מוצאים שעל בימת המשחק שלכם השתלט אדם אחר

ואתם הופכים בבימת חייכם לשחקני המשנה...

מתרוצצים הלוך ושוב אובדי עצות ומבולבלים בתוך החליפה

ומרגישים כמו באותה הצגת בן המלך, שמתחזה אחז בתפקידו ונישל אותו

עד אשר הייתם מוצאים הכוח לחזור ולדרוש בעלות

על תפקיד השחקן הראשי במחזה שלכם.

 

ואכן המילה מחזה ומתחזה וחזון שייכות לאותה משפחת כוונה.

שכן החזון יוצר אצל החוזה את המחזה.

ואין סיפור שנכתב בלי חוזה

ואין תפקיד משוחק מבלי שנכתב עבורו מחזה.

 

אך מה קורה כאשר השחקן ירגיש כ-מתחזה בתוך תפקידו?

והיה הופך מחוזה להוזה?

 

ופה היינו אומרים מלכודת מוכרת היא

שכן המרגיש מתחזה יחשב כלא אותנטי,
כזה שיש בליבו ובפיו דברים שונים

והיה חששו הגדול מכך שיחשף סודו ותתגלה ערוותו ברבים...

שכן משחק הוא תפקיד נכסף אשר אינו מרגיש בעלות עליו

כאילו השתלט בגנבה על חליפה הגדולה בהרבה ממידותיו

והיו שרווליה וכנף הבגד נגררים על הרצפה...כאומרת גדול עליך זה התפקיד

ושעתך למלאו עדיין לא הגיע

והאמת היא שהייתה החליפה הזו ממתינה

עד אשר זה הממלא אותה יצמח ויגדל בתוכה

עד אשר יתאים לתפקיד אשר בחר לגלם ועבורו נתפרה זו החליפה.

 

אך אבוי לעיתים אין בכוחו של זה השחקן להמתין לצמיחה או הגדילה

ומסיר היה מעליו החליפה ולובש הפיג׳מה הנוחה והולך לישון.

 

בורח אל עולם החלימה הבטוח לכאורה ונמנע מלעלות לשחק על הבימה המוארת.

 

מפליג הוא למחוזות החלימה ושם חיי את סיפור אהבת חייו,
את סיפור המנהל המוצלח, האיש העשיר, האיש בעל ההכרה הסוחף אחריו רבים....
ועוד ועוד תפקידי חלומות רבים.

ובהקיצו נותר בשיממונו..ושב לעליבות חייו בחליפה זולה

המהווה חיקוי למקור

ומרגיש כמזויף כשהחליפה האמיתית עטופה בניילון בארון

ממתינה לרגע בו יהיה לו האומץ ללבוש אותה וליישם איתה את שנדרש ממנו.

 

אכן קשים הם חייו של שחקן מיוסר הרואה בחלומו את תפקידו אשר אינו מצליח להגשים בחייו
כי אין בו האומץ לקחת בעלות על תפקידו בהצגת חייו.

ומרגיש כשחקן מישנה הנגרר אחר ההצגה.

 

ומה נדרש אם כן מאותו השחקן....?

האם נדרש כי יציץ בדף האחרון של המחזה ויראה מה סופו שלו?

או האם נדרש שישליך וינטוש זה המחזה ויחפש עבור עצמו מחזה חדש?

האם נדרש שיחפש שחקני משנה חדשים שיאפשרו לו להיות השחקן הראשי?

האם נדרשת הסכמת מישהו לאפשר לכוכבו לזהור ולנצוץ?

האם ימתין שיתגלה מבלי שיתאמץ ויכין עצמו לתפקיד ?

ומה עליו להכין אם כמו בתאטרון הפלייבק  נדרש הוא לגלות התפקיד מתוך הפנימיות העולה בו בכל רגע נדרש
ולא לשנן שורות שכתב מישהו אחר שחשב על המחזה והתפקיד.

 

והיינו אומרים שכל שנדרש ממנו זה להעיז לממש ולהגשים חלומותיו

להיות החוזה הרואה חזונו,

ולא זה אשר משחק תפקידים שנכתבו עי האחרים היושבים בקהל שלו...

 

אלא לרשום את סיום המחזה ולצאת ולהכריז בקול גדול....

זה המחזה שלי מי רוצה לשחק איתי ...?

מי רוצה לתמוך במחזה שלי ובתפקיד שאני בוחר לחוות.

יותר, אינני שחקן המגלם את התפקידים שאתם רוצים לראות.

 

והיה השחקן מכיר ברצונו בתפקיד  זה

 והיה מבין שאין נדרש קהל מריע ששוכר הוא כדי שימחא כפיים עבורו

 כוון שכמתחזה לא היה לו קהל אמת

אלא קהל ששכר תמורת שרותים בהם היה מרצה הקהל ומשחק את אשר הקהל דרש לראות,

 והיה מכור למחיאות הכפיים וההכרה

וכשלא היה לו קהל....לא היה מתקיים השחקן שבו והיה מרגיש כמתחזה

החי בזכות הקהל בלבד המכיר בו.

 

והיום נדרש הוא לדבר אחר

נדרש לחיות  התפקיד מעומק ליבו ורגשותיו

ועל כן מבין הוא שאין הוא משחק כלל ועל כן לא נדרש קהל מריע.

ולא נדרש אולם....אין במה.

 

והיה מכיר הוא בגדולת עצמו ותפקידו 
ולכן עולמו מלא בקהל האומר...למד גם אותי...

הראה לי כיצד אחייה חיי, את חיי שלי ולא אהיה משחק את חיי.

למד אותי להיות מלא בצרכי ולא מחזר אחר הפתחים כמבקש נדבה לאהבה.

 

והיה השחקן הופך את תפקיד חייו והולך אחר הסיום של המחזה כאדם היודע דרכו...

לא ממתין שיגלו לו את השורות שעליו להגיד...

לא ממתין לתפקיד אשר הקהל דורש ממנו להיות

אלא מאפשר לחייו לנבוע ממהותו

 

אינו פוחד לשגות,

אינו חושש מביקורת

אינו פוחד לאכזב

כי חופשי הוא מהצורך בקהל מריע ומאשר...

כי זו ההצגה אשר הוא דורש לראות....

 

ואינו צריך לגלם יותר את תפקיד״המושלם״ ..״החולה״ ה״מציל״

״הלוחם״ או כל תפקיד אחר אשר באמצעותו חווה אהבה וכבוד והיה נראה בעיני אחרים

ולכן האמין כי קיים הוא.

וידע שגם אם לא יראה יותר בזכות״תפקידיו״ אלו

יראה ויהיה קיים שכן נראה הוא בעיני עצמו ואוהב עצמו ומהותו.

 

והיו חייו מפתיעים ומלאי גילוי וסקרנות

יודע שיהיו איתו שחקנים רבים שיבקרו בבימת חייו

אך לא יהיה אחוז בהם כנותני ביטחון לתפקיד שבחר לגלם.

 

 

ולכן קהל רב אחריו.

ויצא מהמטריקס אל הבהירות

ואל הקיים.

 

והיה הקהל מריע על שחקן היודע דרכו ומהותו

שאין תפקידו תפקיד האגו

כי אם תפקיד הנשמה.

 

היו ברוכים בזה העולם ובאלו החיים

היו ברוכים יקרים שכן אהובים אתם באשר תהיו.

ומריעים אנו לכם בעולם זה של שכחה וגילוי.

 

תומסר עי אורנה שיר בן דוד 31.8.19

Top pageTop page                                                  אורנה שיר בן דוד      מנטורית לחיים מומחית לשינוי דפוסי חשיבה, מימוש והגשמה       0544449746
לייבסיטי - בניית אתרים