טבלת בקבוקים לבחירתך  |  טיפולים- רפואת תדרים  |  מה חדש -לוח מודעות - הודעות, ערבים, סדנאות ומסעות  |  מסרים מההדרכה  |  סוד הגן הנעלם - מסע פנימה  |  ערוץ youtub  |  איזון החיים שלי  |  יוצרים חזון עם "איזון חיים"  |  מתנה 4 חניכות מדיטטיביות  |  הסבר: האקטיבציה/הפעלה חודשית  |  ספירת העומר-המסע לעומק הפנימיות והבנת המבנה הרוחני שלנו  |  

חג החנוכה-המכבי היווני והמתיוון

דף הבית >> חדר קריאה-מאמרים >> שערים בזמן - חגים ותאריכים רוחניים >> חגי ישראל משמעות רוחנית >> חג החנוכה-המכבי היווני והמתיוון

חג חנוכה -  המכבי היווני והמתיוון היכן מתקיים כל אחד מהם בתוכנו
 


חגי ישראל ככלל מהווים מפת דרכים למסע שעורך האדם אל עבר ההתעוררות הרוחנית

המילה חג פרושה לחוג במעגל
מראה את  מחזוריות חיינו החוזרת על עצמה בכל שנה מחדש.

ובכל פעם שמגיע חג נפתח שער קוסמי, המאפשר לאנרגיה מיוחדת להיכנס פנימה,
ואנו רק צריכים לדעת מהוא המפתח הנכון שיפתח לנו את השער
ויאפשר לנו להתחבר לאנרגיה הזו

בחנוכה כוחו של החלון הוא לייצר ניסים ותהפוכות חיוביות בחיים כדוגמת נס המכבים.

היוונים סגדו לשכל ולחומר ולחיצוניות הגוף,
הם שללו מכל וכול את התרבות הרוחנית של היהודים
ואסרו את קיום המנהגים הקשורים בקיום המצוות לאל שאין לו צורה ודמות-
לאלוהים שעבורינו הוא אור אין סוף ברוך הוא.


המכבים נלחמו במסירות נפש כנגד כל התפישה הזו ונצחו.

החלון הזה מאפשר מאז את החיבור לניצחון הרוח על החומר
זהו ניצחון בלתי הגיוני.
הרוח מביאה אותנו להבנה שהעולם החיצוני מושפע מהחלק הפנימי שבתוכנו,
בעוד שהחומר מלמד אותנו להאמין שהחיצוני יוצר ומעצב את חיינו.


  
                    הנס במובן הזה הוא היכולת שלנו להתרומם מעל למצב
                    הקיים כמו נס הדגל להתעלות מעל הקיבעונות  

                   ו
למצא את הכוח בתוכינו ליצור תהפוכות בחיים.

מה זה דורש מאתנו?
שינוי חשיבה,
יציאה מאזורי הנוחות,
דבקות במטרה
ומעל הכל רצון שנועד להיטיב עם  הכלל.

בכל יום אנו מדליקים נר נוסף מתוך כוונה שאנו מעצימים את האור.
הדלקת הנרות מאפשרת לאור האלוהי לרדת אלינו כדי לעזור לנו להתעלות,
(להבדיל מנרות שבת שבהם אנו מעלים את עצמנו אל האור).

 אז האם  אנו באמת חופשיים ליצור?
האדם כמו הזרע נמצא בתחילה בתוך קליפה מגוננת,
מהותו השלמה נמצאת בתוך קליפה שנגדיר אותה כצורתו החיצונית.

כל המידע והידע הגנטי על הצמח העתיד לצאת מתוך הזרע הזה כבר קיימת בתוכו,
סוג הפרי, הידע מתי לפרוח , מתי לנשור וכדומה.

הזרע נרקב בתוך האדמה ,משנה את צורתו ומתחיל לפרוח,
צורתו החיצונית משתנה אך מהותו האמיתית (טבעו האמיתי) לא משתנה, 
כתוצאה מפריחתו הוא יגרום לזרעים נוספים להיווצר ממנו, העתק שלו.

ומה נלמד מכך?:
גם אנו בני האדם ניצוץ נשמתנו נמצא בתוך קליפה שנקרא לה גוף,
גם אנו בבגרותנו מסוגלים ליצר זרעים נוספים בעלי אותו קוד גנטי וידע לחוקי היקום.

התכונות הקיימות בנו כצופן גנטי לא ישתנו
אך תהיה השפעה רבה לצמח ולמראהו בהתאם לסביבה המגדלת אותו,
בהתאם ליד המשקה ומטפחת אותו.
וכך גם אנו בני האדם- קחו אדם וגדלו אותו בסביבה הורסת לעומת אדם
שיגדל בסביבה מטפחת , ההבדל יהיה שמיים וארץ.

הקוד הגנטי אינו ניתן לשינוי גם מבחינה פיזית וגם מבחינת יעוד ותפקוד האדם,
מה שעשוי להשתנות בהתאם לבחירת האדם היא הסביבה שבה הוא בוחר להתפתח,
בזה יש לנו חופש בחירה מוחלט.
הסביבה שממנה אנו יונקים מעצבת אותנו, משפיעה עלינו ועל ההתפתחות שלנו .
האדם בהתאם לרצונותיו יכול לכוון את עצמו לסביבת התפתחות שתהלום את הצרכים שלו.

תחילת חיינו איננה תלויה בנו לכאורה - (כי זו בחירה לא מודעת לחלוטין הנעשית ברבדים הנשמתים)
האגו שלנו מוביל אותנו על פי הצרכים של הכבוד, הכסף, החומר וכו,
ואז מתפתחת לה הנקודה שבלב –נקודת החיבור לנשמה שלנו, 
זו הפותחת אותנו לאהבה וכשהיא נפתחת משתנים החיים.

אנו מודעים למילים היוצאות לנו מהפה ויודעים שהן אלו המעצבות את המציאות שלנו,
אנו לומדים לשתוק אבל לא מצליחים לעצור את המילים שבמחשבה וגם אלו הרי מעצבות את המציאות שלנו,
ורק כשאנו מתחילים לעבור תהליך של שינוי אמיתי ולהיפתח אל האור משתנה גם המחשבה.

חג החנוכה על פי הקבלה נגזר מהמילה חניה (חנו) לשם תיקון, זה השלב שבו יכול להתרחש הנס.
החניה עוזרת לנו לעשות התבוננות בדרך האגו (הצרכים של עצמי ).
לעומת דרך הלב (כוח האהבה והנתינה- העשייה למען הכלל). 
והפעולה היחידה לעורר את הכוח הזה היא לפתוח את הלב,
לאפשר לו לעבור שינוי פנימי.

העולם הזה פועל בדרך הטבע,
פלא על פי הגדרה הזו הוא כל מה שפועל מעל הטבע ונראה כבלתי אפשרי,
אבל הרי יש דברים שקורים ואינם נראים לעין.
כמו המכבים, קבוצה קטנה (המשולה לאור) הפועלת כנגד הקבוצה הגדולה ( היוונים המשולים לחושך)
ומצליחה לה.

והניסים….. אלו קורים לנו כל הזמן אך במרבית הפעמים אנו לא מודעים להם אפילו,
אנו נגיד שהיה לנו מזל שהצלחנו ל....... שהצליח לנו במקרה.........
כל הזמן מתרחשים ניסים מבלי שנתכוון כלל כל צרוף מקרים הוא סוג של נס,
(וחנוכה הוא השער , הזמן שבו אנו מקבלים כוח ליצור ניסים כל השנה).

בזמן הדלקת החנוכייה אנו מתחברים אל הצינור המדליק את  האור הפנימי,
אור הזה הוא אור של נתינה של אהבה
המראה שככול שנחלק אותו לעולם לא יחסר לנו ממנו
ולהפך אנו נתמלא ממנו עוד ועוד,
בדיוק כפי שנר מדליק נר ומאורו לא יחסר.
וככול שנעשה זאת בקבוצה שהולכת וגדלה כוח האור יגדל.

מה בעצם מספרת משמעות החג?
המקור של חג החנוכה כמקור כל חגי ישראל הנקבעים על ידי המקובלים,
הוא משופע בסמלים רבים בעלי משמעות,
ולמיקומו ברצף חגי ישראל יש משמעות.
רצף החגים מסמל את המסע הפנימי שעובר אדם לצורך מימושו העצמי,
מסע שמבטיח חיים רוחניים מלאי שמחה ועונג.

חנוכה, חג האור מסמל את תחילת ההתפתחות הרוחנית של האדם
אנו חווים בחיינו מציאות בעלת 2 רבדים:
הרובד הפנימי והרובד החיצוני = הגלוי והנסתר,

הרובד הנסתר, אולי בלתי נראה אבל מתקיים לבטח,
בדיוק כפי שאת כוח המשיכה לא ניתן לראות ולא ניתן למשש, אבל בוודאות אנו יודעים
שאם נזרוק חפץ מהיד הוא ייפול למטה  ולא למעלה
כלומר כוח המשיכה בהחלט קיים.
לכל דבר למטה יש מקבילה למעלה,
כלומר יש כוח נסתר הפועל עלינו משפיע עלינו ובעקבותיו אנו צועדים.

אלו הם הכוחות האדירים שאנו מכנים החוקים הקוסמיים, כל דבר הוא בעצם חוק,
לא רק כוח המשיכה או חוק הסיבה והמסובב הם חוקים , 
כל מעשה שלנו ניזון מחוק כל שהוא,  קיים גם חוק האהבה וחוק הנתינה, חוק ההשפעה וכו.

הבעיה היא כמו תמיד שלנו קשה לראות את התמונה הגדולה והשלמה מנקודת מבטו של הצופה,
כל אחד מאתנו מתבונן דרך החלון הצר של עולמו
ולכן לא תמיד מבין את משמעות החוקיות והמקרים שבעולמו.

אם היינו רוצים למצוא את מיקום החוקים לאן היה עלינו לפנות?
אל תוך עצמנו פנימה כמובן.
לכל אחד מאתנו יש את הצופן הגנטי של עצמו בתוך ה-
DNA
ויחד אתו את צופן היקום כי כולנו חלק מהשלם
ולכן הכל נמצא בתוכנו, משתקף בתוכנו.

אם נמשיל זאת לחנוכה הרי שגם המכבי גם המתייוון וגם היווני קיימים בתוכנו.
אז מהי המראה המשתקפת מהם עבורנו? אילו חלקים בנפש שלנו הם מסמלים?

 היוונים- מסמלים את האגו החזק, המודע השולט
זה שרוצה להתענג וליהנות גם אם זה על חשבון הזולת
לקחת בכוח בלי לחשבן.
כלומר לא תהיה לו בעיה לדרוש מאחרים לממש את רצונותיו
כפי שהוא רואה אותם לנכון.
הטבע שלו דוחף אותו לפעול לפי צרכיו האישיים.  

 המכבים: זהו אותו חלק קטן בתוכנו , החלק  החש את הריקנות,
המחפש את התכלית בחיים והוא זה שדוחף אותנו קדימה להתפתחות הרוחנית, 
דרכו אנו מבינים שאנו חיים בחושך ובגללו אנו נדחפים לחפש את האור,
את הדבר האמיתי שייתן לנו משמעות בחיים.

המתייוונים- הם החלק הפסיבי שבתוכנו הנכנע לתכתיבי האחרים, המרצה, המפוחד ,
הוא זה שבסופו של דבר נכנע גם לשליטת האגו.

המכבי יידחף אותנו לשינוי,
המתייוון יפחיד אותנו מפניו, יבקש מאיתנו להיכנע בתירוץ של:למה כדאי לי?
מה הטעם? מה אני כבר יכול לעשות? זה חזק ממני... מה כבר יקרה אם אשנה ? מה כבר יכול להיות גרוע יותר?
וכך מצבו ימשיך ויתדרדר עד אשר המכבי הפנימי שבתוכו יתעורר.
הכניעה ליוונים תיצור התייוונות פנימית, עד שיום אחד נתעורר ונחווה מצוקה.
וקריאה להתעוררות תעלה בתוכנו.

ישנו שלב שבו הדחף להתעוררות המכבי מופיע בתוכו של האדם,
הרצון או הצורך בשינוי גורם לדחף של התמודדות מול האגו.
בהתחלה זה נראה אינסופי וחסר סיכוי, זה  נראה בדיוק כמו המלחמה של מעטים מול רבים,
אבל המלחמה הזו מקבלת עזרה ממקום לא צפוי "מלמעלה"
כוחות היקום יוצרים מצבים וסיטואציות (צירופי מקרים)
העובדים איתנו בסנכרון כדי ליצור את הנס המיוחל שיכול להגיע רק משינוי תפיסה ותודעה
המשפיעים על שינוי ההתנהגות.

כלומר האדם נדרש לשנות את טבעו.

המלחמה במוכר והידוע בסביבה, באנשים, בכל אותם קיבעונות החיים,
במה יגידו, ובמה יקרה כתוצאה מזה לכל מי שסביבי ?
וכן הלאה וכן הלאה….כן זהו קולו הפנימי של האגו הנלחם על קיומו.
ולעומתו מתקיים הקול הפנימי האומר- אבל אני כבר לא יכול יותר…..
בקיצור ניתן לומר כי כל אחד המבקש שינוי לעצמו מוצא את עצמו במלחמה פנימית של היווני מול המכבי.

אז מה אנו יכולים לעשות?
הפעולה היחידה הנדרשת היא פתיחת הלב לשינוי פנימי.
להאיר את החושך עם אור קטן ליצור בהירות ולהעמיק ממנה. = המכבי.

בכל פעם שהאגו בפעולה נוצר פירוד.
בכל פעם שנקודת הלב נפתחת נוצרת אחדות
ומתחיל תהליך שסופו הוא ההבנה שהכל חלק מאיתנו ומתקיים בנו.

אהבת הזולת והיכולת לחלוק זהו הסוד 
התפישה האוטומטית שלנו מקטנות היא שבכל פעם שאתן משהו משלי
למשל: אחלוק את הכריך שלי, אמזוג מים מהבקבוק שלי, 
יגרע ממני חלק ויישאר לי פחות (ככה למדנו תמיד, לכן האגו נלחם להשיג עוד יותר)
אנו דוחפים את עצמנו להשיג יותר מאחרים, להצטיין יותר מאחרים
להבליט את עצמנו במקום לעבוד למען הקהילה שלנו שהיא
הגוף האחד שעלינו לפעול למענו לעומת האני היחיד שאנו.

לכן, כאשר כל אחד מאיתנו יתייחס לדברים כמו אל נרות חנוכה
שבהם אנו מדליקים אור של נר אחד בנר אחר 
כלומר חולקים את האור דבר לא נגרע אלא להפך מתעצם הרי נתמלא יותר
(זוכרים את בית אמא- שמכינה סיר של אוכל שגם אם יגיע אדם
אחד או עשרה אנשים יהיה מספיק אוכל לכולם ,
זו משמעותה של הנתינה מהלב המכירה בשפע האין סופי.).

החיבור והאהבה לזולת בכל דבר שנעשה בכל ריב בכל בעיה זו הדרך ,
זה המסר העיקרי של חג החנוכה.
ככול שהאגו גדל ואיתו הרצון לקבל לעצמו גדל כך נוצרת יותר הפרדה.
המאבק הזה לא החל במכבים והיוונים
שורשיו עמוקים הרבה יותר ומתחילים בתקופת בבל.                        

הרצון לגדול גדל עד כדי כך שיצר הפרדה בין כל האנשים,
אברהם שהיה אחד מאנשי בבל מבין את מהות בעיית הנפרדות ודבק באחדות
מרכז סביבו קבוצת אנשים שדבקים באהבה ,
שלומדים לוותר על האגו וקבוצה זו הופכת ברבות
הימים לעם ישראל.

האם שם זה מסתיים אז?
כמובן שלא, יציאת מיצריים מראה שוב קבוצת אנשים
שבוחרת לעבור התעלות רוחנית עד למצב שהם מגיעים לישראל – ישר אל 
האחדות יוצרת בהם כוח המאפשר את החיבור לא"י.
                             
בא"י הם פורחים מקימים את בית המקדש,
עד ששוב שנאה הדדית יוצרת הפרדה והכוח הרוחני נלקח מהם ע"י החרבת בית המקדש, 
ואז שוב העם מתאחד עובר שוב גל של נפרדות ובהיהמ"ק חרב
ואז תהליך נוסף עד למרד החשמונאי,
קבוצת המכבים הקטנה מתאחדת כנגד היוונים.

היוונים= שלטון השכל וההיגיון הקר, נלחמים ברוח = כנגד רוחניות העם היהודי,
הם משתלטים על העם היהודי לא כדי להרוג
אלא כדי להשתלט על הרוח ולהשליט את דעתם ותרבותם.

המלחמה הזו של המכבים ביוונים מראה למעשה את המלחמה הפנימית המתקיימת באדם:
מלחמת הרוח בחומר סמבול מעטים מול רבים= מעט רוח מנצחת אגו גדול.
הרי כל המלחמות שיש בעולם הן מלחמות על צדק,
הצורך של האחד להשליט את האמת שלו על האחר,
ואנו מוכנים אף למות בעד הצדק שלנו.

ומאין מגיעה תפיסת הצדק?
מהשכל כמובן (שמנתח, מפרש, נשען על תבניות אמונה וכו )
זוהי מלחמה של חוקים רוחניים מול צרכי החומר.
במקום לייצר  התאחדות בשם האהבה, כאשר חוק האהבה הוא בעצם אחד מחוקי היקום העוצמתיים ביותר.

הדלקת הנרות בחנוכה תפקידה להזכיר לנו להדליק את הנר גם בליבנו ברצון לתת ולהשפיע.   

חנו כה= מרמז על חניית הביניים שאנו עושים כדי להתחיל בתהליך הרוחני.
מאמצי האדם מתוגמלים,
בחושך הפנימי נדלק האור,
מתוך הייאוש יש אור וזהו נס חנוכה.                            
בכל אחד מאיתנו יש את המאבק הזה בין המכבים ליוונים בין הרוח לקיבעון המחשבה,
ובכל אחד מאיתנו יש גם מתייוון המשלים עם המצב הקיים ופוחד משינוי  .

אז איזה חלק בתוכנו נעצים זו כבר בחירתנו.

בחג החנוכה נגלה האור הגנוז
זהו הזמן המיטבי לחיבור לאור ניסים


שיהיה לכולנו חג שמח
משופע באור אחדות אהבה וברכה
ושנזכור תמיד כפי שכתבתי בראשית הבלוג שלי


 

               צריך שכל איש ידע ויבין
               שבתוכו דולק נר
               ואין נרו שלו כנר חברו
               ואין איש שאין לו נר
               וצריך שכל איש ידע ויבין
               שעליו לעמוד ולגלות
               את אור הנר ברבים
               ולהדליקו לאבוקה גדולה
               ולהאיר את העולם כולו

                                                         מדברי הרב קוק ז"ל. 




שאו ברכה
אורנה שיר
 

 

 

 

 

 
















 

 

 










 





 
 
Top pageTop page       אורנה שיר בן דוד     מובילה לשינוי על ידי מפגשים עם התודעה הרחבה באימון אישי, סדנאות, מסעות רוחניים בארץ ובעולם.
ערכי    0544449746
לייבסיטי - בניית אתרים