טבלת בקבוקים לבחירתך  |  טיפולים- רפואת תדרים  |  מה חדש -לוח מודעות - הודעות, ערבים, סדנאות ומסעות  |  מסרים מההדרכה  |  סוד הגן הנעלם - מסע פנימה  |  ערוץ youtub  |  איזון החיים שלי  |  יוצרים חזון עם "איזון חיים"  |  מתנה 4 חניכות מדיטטיביות  |  הסבר: האקטיבציה/הפעלה חודשית  |  ספירת העומר-המסע לעומק הפנימיות והבנת המבנה הרוחני שלנו  |  




כרטיס הביקור 


https://www.dibiz.com/nativhaor
  
.
.
.
 


FacebookTwitter

להיות היוצר בעולמי - שינוי תפיסה= שינוי מציאות

דף הבית >> חדר קריאה-מאמרים >> סדרת מאמרי יצירת ניסים בחיים >> להיות היוצר בעולמי - שינוי תפיסה= שינוי מציאות

 

 

המשך סדרת הניסים 

להיות היוצר בעולמי -
פרק שלישי   


חלק ד -  לשנות את הראיה = לשנות את התפיסה = לשנות את המציאות

היום נתחיל להתבונן במספר הגדרות שלנו ונבדוק האם ניתן לראות אותן בזוית אחרת ובאמצעות הבנה זו להקיש על תפיסת מציאות חיינו.

תחילה נבדוק את ההגדרה שלנו לגבי הזמן, מהו בעצם הזמן?

 הזמן הוא נצחי ואין סופי, כבני אדם אין אנו יכולים להכיל בהבנה שלנו את המשמעות של אין סוף, במיוחד לאור העובדה שבני אדם חווים את הזמן במקטעים = מוות לידה, וגלגולי חיים.

הזמן הוא רשת אשליה, אם היינו מבינים שאין שום דבר המתקיים מלבד כאן ועכשיו היינו יכולים לראות ולהבין את אשליית רשת הזמן.

העבר ההווה והעתיד נמצאים ומוכלים בבת אחת, אבל ללא הזמן לא היינו יכולים להגדיר את חיינו, כל דבר נמדד על פי יחידות הזמן כבני האדם אנו רואים וחווים אותו באופן ליניארי (זו החוויה של קודם, עכשיו, ואחר כך) בלי תחושה ותרגום כזה של הזמן  היו כל החוויות שלנו היו נחוות בו זמנית ואנו לא היינו יכולים למקד את עצמנו בתחושה או הרגשה (נסו לדמיין כיצד זה לחוות בבת אחת  חוויה של צליל עוצמתי, ריח עז, מגע מטריף, שפע של צבעים הנשפכים לפניכם וטעם דומיננטי כלשהו  ואת הכול אתם חווים בו זמנית, יהיה זה גירוי בלתי נסבל למערכת העצבים וכוון שלא תוכל להכיל את שפע התחושות בבת אחת זה יכול לגרום למצב של קריסה בגלל העומס התחושתי). 

אנו מודדים את הזמן על פי שעות דקות ושניות , לזמן יש לכאורה מקצב קבוע אבל גם הוא אשלייתי, ראו מה קורה כאשר אנו יושבים על כיסא רופא השיניים, כל רגע מורגש כשעה ואילו בחוויה טובה ומשמחת כל שעה חולפת לה כשנייה. איך זה יכול להיות?

כי הזמן הוא אשליה.

ובואו נבדוק  דבר נוסף , החומר המוצק.

על פי הפיזיקאים אנו יודעים שהיקום כולו הוא מסה אנרגטית אחת גדולה, את חלקה ניתן לראות ואת חלקה לא, לאנרגיה יש תכונה שהיא יכולה לשנות ולהתמיר את צורתה למרות שבמהות שלה היא איננה משתנה.

ונביט בקובית קרח קפואה, חימום קל יהפוך אותה למים, הרתחה תהפוך אותה לאדים, ובכך למדנו שאכן האנרגיה הזו יכולה לשנות את צורתה  או בתרגום אחר – מולקולות נוצרות ומתפוגגות והופכות שוב לאטומים.

אז אם הזמן הוא לא באמת כפי שהוא נתפס בעניינו וכך גם החומר האם יש משהו שנשאר נצחי?

התשובה היא התודעה שלנו.

אם הייתי מסבירה שגם אנו בני האדם גופים אנרגטיים המוקפים אנרגיה שהיא חלק משדה אינסופי של אור ואור זה הינו למעשה מודעות טהורה החובקת כל דבר , ממנה נולדות המחשבות שלנו  ואליה הן מוזרמות בחזרה, הרי דבר זה אינו פשוט לתפיסה.

זה תהליך שאינו פשוט להגיון המחפש את ההסבר שמאחורי כל דבר.

אנו רואים את עצמנו כגוף הנפרד מכל דבר הסובב אותו , הגבול שלנו לכאורה היינו העור שלנו,
אבל האמת היא שההפרדה הזו הינה אשליה מוחלטת.
האגו שלנו רואה אותנו כנפרדים ודואג להשאיר אותנו מבודדים כיצד?

מאגר הזיכרונות האמונות והמחשבות שלנו הופך אותנו לאינדיווידואליים  , כי לכל אחד מאתנו יש מאגר שונה לחלוטין באמצעותו הוא מפענח את חייו וממנו נבראת המציאות שהוא חווה, זוכרים שדברנו על התינוק שהתקיים בנו, בחוויה שלנו אז לא הייתה תחושת נפרדות כי עדיין מאגר הזיכרונות והפרשנויות שלנו היה ריק לחלוטין, ולכן לא היה תרגום והגדרה לכל דבר.
כל עוד המאגר לא היה פעיל לא חווינו בדידות אלא את האחדות האינסופית, ומרגע שהתחיל להתמלא המאגר שלנו התחילה להיווצר הזהות האישית שלנו = התחלנו להגדיר ולקטלג את עצמנו.

מה יקרה אם המאגר יתרוקן?  "נאבד" את הגדרת הזהות כאינדיבידואל.
יחד עם זאת עלינו לזכור שהזיכרון שלנו מהווה את נקודת המבט האישית שלנו על ההתרחשויות חיינו, זה הסרט שאנו מספרים לעצמנו ויתכן שאדם אחר ששהה בחברתנו יספר לעצמו סיפור שונה לחלוטין.

הכול תלוי בנקודת המבט, הפגיעה שאני חשה בזמן התרחשות יכולה להיות שטות גמורה בעיני אדם אחר, מה שיכעיס את האחר יראה בעיני לא מהותי , אני לעולם  לא אשכח מה שהאחר לא מצליח לזכור .
אופן הראיה שלנו את העולם עוזר לנו לשמר את עצמנו כזהויות נפרדות, ההגדרות שלנו הם גבולות המפרידות בינינו לבין האחר.
אבל למעשה כל זה הוא אשליה, למציאות אין עמדה שיפוטית היא פשוט מתקיימת.
גבולות ונפרדות זה התפקיד של האגו שלנו.

את המציאות חובקת אנרגיה אחת = אנרגית האהבה, האהבה האלוהית
לאגו שלנו רגשות רבים  הנובעים מתרגום המציאות על פי האמונות והדפוסים שבמאגר הזיכרונות שלנו.
האגו שלנו מפריע לאהבה ללא תנאי לזרום בתוכנו במקומם אנו מוצפים בכעס, שיפוט  וביקורת המרחיקים מאתנו את האהבה.
כשאנו לא מצליחים לחוות את עוצמת  האהבה  שאמורה לחבר אותנו לכוח הפנימי שלנו אנו מחפשים תחושה חיצונית של כוח, כי כשהכוח אינו נובע מהפנימיות שלנו במה נאחז? בסובבים אותנו שכמובן דרכם אנו יכולים להתחבר לתחושה של כוח,  לכן אנו דואגים להשאיר אותם קרובים אלינו כי בלעדיהם תחושת הכוח שלנו תאבד, כיצד נעשה זאת?
במניפולציות של שליטה ונתינה.

אבל אם נהיה מחוברים לתחושת הכוח הפנימי שלנו אף אחד לעולם לא יוכל לערער אתו או לגזול אותו מאתנו.

ולמאמר הבא בו ננסה להבין את משמעותה של האהבה וקיומה בחיינו.


אשמח להיות שותפה לחוויות והגילויים שלכם ולחלוק אותם אתכם.

מזמינה אתכם לבקר בפורום להוספת שאלות מחשבות והגיגים

Top pageTop page       אורנה שיר בן דוד     מובילה לשינוי על ידי מפגשים עם התודעה הרחבה באימון אישי, סדנאות, מסעות רוחניים בארץ ובעולם.
ערכי    0544449746
לייבסיטי - בניית אתרים