עלינו מדרגה מנתינה שאינה תלויה בדבר שחלילה הגיעה עד לריצוי עברנו לגבורה (הגבלה) באהבה. מה זה אומר?
תחילה נבחן: האם באמת ניתן לאהוב כל אחד?
האם אנו יכולים להרגיש כימיה עם כל אחד ?
כמובן שלא, אך כוון שכל יום נבנה על היום שקדם לו היום נמצא את עצמנו מתבוננים באותם המקומות שקשה לנו לתת אהבה לאחר .
נבדוק מיהו האחר בעיניי?
היום אבחן כיצד אני מביעה את אהבתי ,
האם יש בה ביקורת "בונה", שפיטה?
או האם דחיה כשלא מבטאים כלפי אהבה כפי שאני רוצה או צריכה?
עד כמה משחקי כבוד נמצאים בתוך מערכות היחסים שלי, או שאולי הם פשוטים?
היום נבדוק:
האם אנו צריכים לשים גבולות לאהבה שיש בה חסד רב עד שהפכתי להיות מרצה?
או אולי מפנקת יתר על המידה עד שכחתי את עצמי וצרכי?
או שאולי עלי להרחיב את גבולותיי החונקים כי הפכתי את האחרים לתלויים בי ?
אתבונן האם עלי לפתוח את עצמי לשונה ממני, או אולי ללמוד להכיל אותו בתוכי - לתת לו מרחב להיות בדיוק כפי שהוא ולקבל אותו ככזה?
האם עלי להשקיע אומץ וגבורה בשבירת התפישות וההגבלות בתבניות המגדירות את מערכות היחסים שלי ואת ההתנהגויות שלי לאחר?
אכן, לעתים נדרש מאמץ כביר לחוש חמלה ואהבה לכל אחד.
האם אצליח לזכור היום שהאחר משקף לי חלקים שבי?
עוזר לי לראות את שקשה לי להכיר בעצמי, מוביל אותי לתוכי, לעבודה פנימית להסרת מגבלותיי?
ושהיום יש לי הזדמנות לשיקוף שיאפשר לי ללמוד לאהוב ולקבל את כל חלקיי .
כי הרי הכל אחד...
צידה למסע: נרשום ביומן המסע נקודת מבט חדשה:
מה משתקף לי במערכות היחסים שלי?
היום בכל סיטואציה אשים לב האם אני פתוח ה מידי או סגורה מיד?
האם אני כופה על האחרים את רצוני או תלויה ברצונם.
היום נשתדל להימנע מדחיית האחר, ניצר מאמץ בגבורה למצוא את הדברים החיובים שבו ובמערכת היחסים שלנו ונתמקד בהם.
היום ולאורך המחר נהיה בגבורה שבחסד ונלמד את משמעותה.
יקירים שאו ברכה של אהבה ושלווה אינסופית
אורנה שיר בן דוד
